טרמינל לומינלט בקומה 34

זאת הפעם החמישית בערך שאני מתחיל לכתוב את הפוסט הזה, פשוט קצת קשה לי לתאר את החוויה שעברתי בסדנת תסריטאות.

כל כך חיכיתי לה והיום אני מאחוריה, אחת הסדנאות היותר משכילות בקורס קופי ל''ז, אחת הסדנאות שבהן אתה מרגיש אכפתיות כל כך גדולה מהמרצה ואחד המרצים היחידים שהצליח לשלוט בכיתה המתישה שלנו :) .

זהו פחות או יותר, היום הפוסט די קצר.. לא צריך בכוח.

מחר אני אעלה את התסריט + הסטוריבורד של אחד הרעיונות שלי ושל גרי.

אהא וכן, התקבלתי למשרד פרסום היום..

לילה טוב עד כאן...

איך הגעתי למקצוע

"ג'ינג'י אתה בא לת''א?" 
ככה זה התחיל, חבר מהצבא (גרי סלוב, בחור יצירתי יש לומר) רצה ללמוד קופירייטינג, אז אחרי יום פתוח ב"בצפר" ויעוץ ב"עבודי קריאייטיב" הוא החליט לנסות את מזלו ולקח קופיטסט (מעבודי כאילו דה!).
לכל קופיטסט יש מוצאי קופיטסט והבחור לא רצה לנסוע לבד לת''א אז הוא הזמין אותי:
"והייעוץ הזה עולה כסף?" שאלתי.
לא הייעוץ לא עולה כסף, אז מה אכפת לי? אני כבר סמ''ר עייף שמשעמם לו בבסיס ויש לי נסיעות חינם, אתם לא הייתם נוסעים?
"שלום באתי לשמוע ייעוץ לגבי קופירייטינג".
נשמע מעניין חשבתי לעצמי, אבל הקורס מתחיל חודשיים אחרי שאני משתחרר, הוא יקח שנה והוא בעיקר עולה 16,900 (ששרצ'מות).
"תיקח קופיטסט, תעשה אותו ותוך כדי תראה אם זה מתאים לך" - אמרה היועצת.
טוב, נתתי לה 250 שקל והיא נתנה לי חבילת דפים עם שורות ריקות שנקראים "קופיטסט", "וואו איזה כיף! זה ממש נחמד לכתוב פרסומות ובואנה נראה לי שאני גם טוב בזה".
יאללה ועדה! "אמאל'ה איזה פחד אם אני לא אתקבל? מה אני אעשה? מה אני אלמד?"
"יש עברתי!"


"עכשיו נעשה סיבוב הכירות, כל אחד יגיד את שמו ולמה הוא בחר ללמוד קופירייטינג"

"המממ.. אז אני רן, ו... היה לי נסיעות חינם ברכבת?!"

אומרים שבמבט לאחור אנחנו יותר חכמים - במבט לאחור על לקיחת הקופיטסט אני יכול להגיד שעשיתי את אחת הבחירות החכמות בחיי.

עד כאן...

פוסטעציון

אז כמו שהובטח, היום הנושא יהיה מפי חבר טוב ששמו עציון, כל שבוע הוא ייתן לנו פוסט שובר שגרה שכזה.

קודם כל כמה מילים על הבחור:






עציון מוסאי, נשוי לחופית ואב לרומי, אחד האנשים היותר מצחיקים שהכרתי בחיי ובן אדם שבחצי שנה הספיק ללמד אותי דבר או שניים על החיים.



והיום:

"אני יותר מסכן!"


"תחשוב על זה,שרק בעוד 20 שנה,אני אסיים לשלם את המשכנתא המקוללת הזו!!!",אומר לי יואב.
"ומה אני אגיד?",התלוננתי, "לי הבנק בכלל לא מאשר משכנתא...תאמין לי שהמצב שלך,הרבה יותר טוב משלי!!!"
מסכנים. כמה אנחנו אוהבים להצטייר כמסכנים.
לכמה מאיתנו יצא לנהל ויכוח (מטומטם – יש לציין),בו אנו נלחמים בשיניים,על העובדה שבמבחן המסכנות,אנחנו המנצחים הגדולים.
למה אנחנו עושים את זה???
הרי אף אחד מאיתנו לא באמת רוצה להיות מסכן או להרגיש כך.
אולי כי פשוט נוח לנו להיות אלה,שמרגישים שמהמסכנות הזו,המצב יכול רק להשתפר...אין ציפיות,אין אכזבות!!!
אולי זה בכלל כמו שיואב אומר:"מי שלא בוכה לא גדל".
גרסה נוספת לסיבה להתמסכן,על פי דברי השכנה המרוקאית שלי,היא עין הרע.
"בן פורת יוסף" - היא זועקת!!! "הם רואים שטוב לך וישר נפתחות העיניים הגדולות שלהם!!!".
אני כבר מבולבל!!!
מצד אחד,אם אני מצליח,אני חייב לשחק אותה מסכן,כדי שהעיניים של האנשים לא יהפכו אותי לכזה באמת.
מצד שני,אם אני מסכן,הבכי כנראה יגיע מעצמו,ומה שנותר לי לעשות,על פי דברי יואב,זה רק לחכות לגדול.
אני בכל מקרה החלטתי!!!
די למסכנות!!!
תחשוב טוב יהיה טוב.
"אתה לא מאמין איזה באסה!!!",אומר לי יואב,ששוב הגיע לנהל שיחת מסכנות.
אני מחייך אליו וחושב לעצמי:"הפעם אני נותן לו לנצח."


נתראה בשלישי,
עציון

היום בו לא הלכתי לפרזנטציה

"אני לא חושב שצריך לקרוא לזה ויתור או להגדיר את זה ככישלון, כי אני באופן אישי לא מרגיש ככה - ואני יודע איך זה להרגיש כשאתה נכשל במשהו"
תכלס עוד מהשיעור הראשון היה נראה לי שאני ורדיו לא נהיה חברים טובים אבל בכל זאת נתתי לו צ'אנס (לא שהייתה לי ברירה כל כך..). 
השיעורים היו מגניבים ודי שוברי שגרה יחסית לסדנאות אחרות, אבל קצת קשה לי להגיד שהבנתי לעומק מה זה תשדיר רדיו מוצלח. 
אני לא אתחיל לתרץ ולהגיד ש"הרצפה עקומה", בעצם למה לא?! אני חושב שיש לי רעיונות קריאייטיבים ושיש לי מוח ללמוד ולהבין איך דברים אמורים להיות אבל כל מה שלמדתי זה שתשדיר רדיו צריך להיות מצחיק ואם זה לא מצחיק זה לא טוב - האמנם?
כרגיל הגענו לבריף הסופי שבו נדרשנו לשכנע את מגיבי המזבלה להגיב בשמם האמיתי, לצורך העניין תנסו לשכנע את בר רפאלי לשכב איתכם - אולי זה יקרה אבל אתם צריכים להיות וואחד יצירתיים.
"זה לא טוב" , "זה לא משהו" , "זה לא קריאייטיב" , "זה לא קשור"  - מגוון של תשובות כאלו ואחרות קיבלתי במהלך קופות החולים* ,  ניסיתי קונספט כזה וכזה אך שום דבר לא היה טוב מספיק, שלא תבינו לא נכון - אין לי שום בעיה עם ביקורת, אפילו שהיא קוטלת, אבל גם ביקורת צריך לדעת לנסח ובמיוחד שאתה בא ללמד מישהו.
פעם ראשונה שהגעתי להחלטה שאין לי טעם ללכת לפרזנטציה, לא בגלל שנמאס לי לחשוב על קריאייטיב, לא כי לא היה לי כוח להשקיע ולא כי הרגשתי שנכשלתי - פשוט לפעמים אתה מקבל יחס כזה שאתה מאבד את כל ה FUN.
זה כיף לחשוב על קריאייטיב, זה כיף לראות תוצאות של השקעה וזה הכי כיף להגיע לפתרון של משהו אחרי שנכשלת בו, אבל הגעתי למצב שחלאס זה כבר לא כיף. 
היום זה כבר 3 פעמים שבהן לא הלכתי לפרזנטציה - בפעם ראשונה, בפעם אחרונה ופעם אחת יותר מדי! 
אני לא חושב שצריך לקרוא לזה ויתור או להגדיר את זה ככישלון, כי אני באופן אישי לא מרגיש ככה - ואני יודע איך זה להרגיש כשאתה נכשל במשהו.
לשיפוטכם אחד הרעיונות שעלו לי בקונספט "תגיב בשם האמיתי, אף אחד לא יהרוג אותך בגלל זה":

• • שומעים דפיקות בדלת ודלת נפתחת:
    קול של עבריין(ברקע מוזיקה דרמטית):
    "אתה זה יוחנן בן הרוש?"
    "כן"
    "תגיד לי איך העזת להגיב בשם האמיתי שלך, מה חשבת שלא נמצא אותך?"
    קול מפוחד:" אני ממש מצטער"
    "חביבי צ'מע צ'מע צ'מע ותקשיב לי טוב, אתה הגבת בשם האמיתי – ולהגיד לך את האמת וואלה הייתי הורג אותך עכשיו (טון משתנה לפחות אלים) אבל אתה יודע סך הכל הגבת בשם שלך, זה לא שעשית משהו רע, זה בסדר גמור, לגיטימי, אפילו עדיף, אז שיהיה לך יום טוב ותמשיך להגיב בשם האמיתי"
    
    
    קריין : מפחד להגיב בשם האמיתי? אל תדאג אף אחד לא יהרוג אותך בגלל זה.

הודעה קטנה:
החל ממחר וכל יום שלישי יערך בבלוג "פוסטעציון" מטעם חברי לכיתה ואיש יקר לליבי עציון מוסאי, תתכוננו לצחוק.

עד כאן...


*קופת חולים - תיאור למפגשים בין קבלת הבריף ועד לפרזנטציה, מגיעים ל10 דקות עם המרצה וממשיכים הלאה בבית (לפעמים התור מתעכב בגלל זה זה קופת חולים).

המהלך שהוביל להתנסות ראשונה

WTF איז קריאייטיב און ליין? מה זה כאילו אינטרנט? כאילו באנרים וכאלה? מה צריך סדנה שלמה ללמוד על איך לעשות קריאייטיב לבאנר?
שאלות כאלו ואחרות עלו כשבמערכת הקורס שלנו הופיע השם "סדנת קריאייטיב און ליין", אז כן זה באינטרנט, לא זה לא רק באנרים ולדעתי צריך הרבה יותר מסדנה כדי ללמוד על העולם הגדול הזה שנקרא "אינטראקטיב".
לכיתת המפורעים נכנס אייל גן-מור(סמנכ''ל הקריאייטיב של טוויסטד)הוא הסביר לנו קצת על באנרים, על מיני סייטים, קצת יו-טיוב ופייסבוק והנה מגיע הבריף לפרזנטציה.(זה לא באמת קצת יש המון להסביר אבל זה לא הנושא של הפוסט)
אני שנייה עוצר ומראה איזה תוצר קטן שעלה לי ולעוד שני חבר'ה(גרי סלוב וחנן בלזם - קרדיטים ביצ'ז) בזמן תרגיל שאייל נתנו לנו בסדנה.
היה אמור להיות איזה קמפיין של דורקס פליי אבל "מוזס" הלא קשורים האלה כבר הוציאו קונספט דומה:

בכל אופן, הגיע הבריף לפרזנטציה - להכין מהלך שיכלול בתוכו כמה שיותר דברים ממה שלמדנו, המוצר הנמכר הוא אנחנו, קופירייטרים לעתיד.
מה אני אעשה מה אני אעשה.. ממ טוב אני ג'ינג'י בטוח אפשר לייצר על זה שיחה, מה שיכתב עכשיו הוא פירוט מפורט(כמו רעש מרושע) של המהלך הסופי(ולקח לי קצת יותר מכמה שעות להגיע לפתרון). לעצלנים יש בסוף סרטון.
אז ככה: אומרים שהג'ינג'ים אמורים להכחד איפשהו בשנת 2060, אמיתי או לא זה לא רלוונטי, לקחתי את הנתון הזה וביררתי למה אומרים דבר כזה. מסתבר שהגן הג'ינג'י הוא גן רצסיבי זה אומר שבשביל שיוולד ילד ג'ינג'י חייב שגם לאמא וגם לאבא יהיה את הגן (אבל הם לא בהכרח חייבים להיות ג'ינג'ים).
"יופי יש פה משהו שיכול להוביל לקטע גזעני - קטע גזעני יכול לעורר שיחה - שיחה תמכור אותי"
יאללה! פתחתי עמותה פיקטיבית שמקדמת חוק על איסור "נישואי תערובת", כך שג'ינג'י יוכל להתחתן רק עם ג'ינג'י אחר או נשא הגן הג'ינג'י, לעמותה פתחתי מיני סייט שמסביר עליה וכולל בתוכו עוד מספר תכנים(תראו בסרטון).
כדי לקדם את האתר השתמשתי בוידאו בלוג ביו טיוב, קבוצה בפייסבוק(שלמזלי כבר היית קיימת), פרינטים ברחוב ופרסום גרילה.

הקלקה כאן לקבוצה בפייסבוק

הפתרון הסופי(גזעני כבר אמרנו?) של המהלך כיוון למטרה שהעמותה לא הצליחה לפרסם את עצמה ולכן היא מחפשת משרד פרסום, אלא שבמקום בריף רגיל ישלח למשרד בריף שמתאר אותי ומציג אותי כיוזם המהלך.
בקיצור - הנה הסרטון חבר'ה, אם לא תבינו מה הולך בו - לפחות יש שיר נחמד ברקע.

אחרי ש"רצחתי" את עולם שלטי הרחוב לפחות נחמו אותי במקום ראשון בפרזנטציית און ליין, שבוע אחרי זה קיבלתי הודעה מאייל אם אני מעוניין להגיע להתנסות אצלו בטוויסטד, על ההתנסות אספר בפוסט אחר..


עד כאן..

צריך להתחיל ממשהו..

אז בפוסט הראשון אני בוחר לדבר דווקא על עבודה של עצמי.
אני חוזר טיפה אחורה לדצמבר 2010, "פרסום רחוב" סדנה ראשונה בקורס קופי ל''ז בעבודי קריאייטיב.
"תבחרו עמותה" - כך אמר המרצה, לי הייתה פעם כלבה אז החלטתי לבחור ב S.O.S חיות.
המטרה הייתה להוציא סטיקר או שלט חוצות שבגדול יתן ל"לקוח" תחושה שיצא לו מזה משהו אם הוא יתרום, יאמץ וכו'.
למזלי אימוץ בע''ח יכול לתת המון - שמירה, חברות, דסקרטיות, תירוצים והרשימה עוד ארוכה.
יצאתי מנקודת הנחה שבע''ח לא עושים דברים כמו בני אדם - לטוב ולרע, אז התייעצתי עם חבר ושאלתי אותו מה הוא לא אוהב שחברה שלו עושה - הדברים הרלוונטים לנושא היו : מבקשת מים בלילה ולוקחת לי את השמיכה.
יופי! אז תאמץ כלבה היא לא תבקש ממך מים באמצע הלילה! - בדיעבד זה מה שנקרא מעגל ראשון(אתם עוד תדעו בהמשך)
"זה עדיין לא זה" כך המרצה אמר, "תחפש עוד דברים".
לבסוף הגעתי ל3 אופציות אחרונות: כלבות הן לא בהכרח ביצ'יות , כלב זה תחליף למשפט פתיחה ואתה יכול לצאת למקום כלשהו ולתרץ שאתה בסיבוב עם הכלב.
לפרזנטציה הסופית הוגשה העבודה הראשונה שלטענת אחת השופטים "רצחה את עולם שלטי החוץ".

עם הזמן שלמדתי קצת פוטושופ עוצב הסטיקר הבא:

זהו עד כאן..